השקעת ימים. אולי אפילו שבועות.
בנית תוכן מדויק, מצגת מרשימה, תסריט סוחף –
והלב דפק בהתרגשות ביום הוובינר.
אבל אז… משהו פשוט לא התחבר.
הקהל הקשיב – אבל לא רץ לקנות.

עיצבת את המצגת בעצמך, או עם מישהו "שעושה קצת גרפיקה" –
ובפנים אתה יודע:
שזה פשוט לא נראה כמו מותג גדול.
זה לא מספיק עוצמתי,
זה לא מספיק מקצועי.

אחרי הוובינר,
מגיע הרגע האמיתי: רשימת לידים.
היא יושבת שם, מסתכלת עליך.
מאיפה מתחילים לעזאזל? 
למי להתקשר? מה להגיד?
איך אני לא יצא "נואש"?
התשובות לא היו ברורות
– והאנרגיה ירדה.

התחלת להרגיש את זה עמוק בפנים:
עם כל הכישרון והניסיון שיש לך
– משהו בנראות, במעמד ובשיחות – פשוט חסר.
למרות שיש לך מוצר מדהים,
אבל אנשים לא רואים את זה.
משהו לא באמת שידר את הגודל והעוצמה שלך.

ואם זה לא הספיק
מגיע שלב שיחות המכירה…
ועם כל שיחה – עוד קצת תשישות.
עוד קצת חוסר ביטחון.
עוד קצת תחושת
"אני גרוע במכירות".
והמחשבה שאולי
וובינר זה לא בשבילי.
ומשאלה אחת שחוזרת על עצמה…